החלטה בתיק ת"א 7067-11-10

1.         לפני בקשה לביטול עיקולים זמניים שהוטלו במעמד צד אחד על נכסי, רכוש, וזכויות המבקשים אצל צדדי ג'.

2.         המבקשים הגישו התנגדות לביצוע שטר לגבי 6 שיקים שחוללו, המשוכים על שם המבקשת, בסכום כולל של 63,000 ש"ח, אשר הוגשו לביצוע  כנגדם בלשכת ההוצאה לפועל. על פי המוסכם בין הצדדים, הדיון בהתנגדות בתיק 21029-03-11 אוחד עם הדיון בהתנגדות בתיקים הבאים:

            ת"ט 7067-11-10, התנגדות לביצוע שטר המשוך על שם המבקשת על סך 11,000 ש"ח, שהוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, שמועד פירעונו 10.09.2010.

            ת"ט 48241-03-11, התנגדות לביצוע שטר המשוך על שם המבקשת על סך 10,000 ש"ח, שהוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, שמועד פירעונו 05.02.2011.

3.         השיקים נשוא ההליכים ניתנו למשיב בהתאם להסכם שנחתם ביום           02.06.2010 בין מבקש, שהינו הבעלים והמנהל של המבקשת לבין המשיב, כחלק מתשלום בגין רכישת מניות המשיב במבקשת ובגין תשלום פיצויי פיטורין למשיב.

4.         ביום 21.02.2013 ניתנה למבקשים רשות להתגונן, זאת בכפוף להפקדת ערובה בסך 30,000ש"ח. הערובה הופקדה ביום 15.04.2013, באמצעות ערבות בנקאית.

5.         ביום 15.07.2013, הגיש המשיב בקשה דחופה, במעמד צד אחד, להגדלת סכום הערובה לסך של 200,000ש"ח, לאור שינויים מהותיים שחלו במצבם הכלכלי של המבקשים, המעמידים בספק את יכולתם לשלם חיובם אם תידחה הגנתם, ולחילופין, להטלת  עיקולים זמניים על כל הנכסים, הרכוש והזכויות הרשומים על שם המבקשים אצל המחזיקים  כמפורט בסעיף 17 לבקשה.

6.         ביום 16.07.2013, ניתן צו עיקול זמני מוגבל לסכום התביעה על סך 84,000 ש"ח, ברישום בלבד, כמפורט בבקשה, זאת בכפוף להפקדת התחייבות המשיב, ללא הגבלה בסכום, לשיפוי כל נזקי המבקשים, אם יפקע הצו או יבוטל מסיבה אחרת, וכן בכפוף להפקדת סך של 2,500 ש"ח בקופת בית המשפט או לחלופין ערבות בנקאית באותו סכום.  

7.         בבקשה שלפני, טענו המבקשים כי העיקולים הזמניים הוטלו בטרם הונחה לפני בית המשפט התשתית העובדתית המלאה ובטרם ניתנה להם האפשרות להתגונן בפני התביעה, דבר  שיש בו כדי להוות פגיעה קשה ולא מידתית בקניינם, מה גם שהמשיב לא עמד בנטל הראייתי, כי אי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.

לטענתם, המבקשת פעילה, ואף רכשה בחודשים האחרונים רכבים במקום הרכבים שמכרה וזאת משיקולי התייעלות.

עוד נטען כי אומנם המבקש נקלע למצב בעייתי עם בנק לאומי, אך יחד עם זאת הוא מנהל עסקים וחשבונות בנק פעילים בבנקים אחרים. בנוסף וכטענה חלופית, נטען כי העיקול הזמני אשר הוטל היה אמור להיות אך בגובה ההפרש בין הסכום שכבר הופקד, לסכום שנקבע בצו, שאחרת המדובר בכפל ערבות לצורך מתן רשות להתגונן.

8.         בדיון שהתקיים לפני ביום 05.08.2013, נחקר המשיב , וביום 07.08.2013, הוגשו סיכומים בכתב.

דיון והכרעה :

9.         עסקינן בבקשה לביטול צו עיקול זמני, משכך נבחנת הבקשה למתן הסעדים הזמניים  מחדש, אך הפעם במעמד הצדדים. על המשיב להרים את הנטל המוטל עליו ולהוכיח כי התמלאו התנאים המתחייבים בדין למתן הסעדים הזמניים. 

בעניין זה נקבע כי " לעניין כל הצווים הזמניים רובץ נטל השכנוע על המבקש המקורי, וסדרי הדין בבקשת הביטול הם כסדרי הדין בבקשה המקורית, כאילו הוזמן המשיב מלכתחילה לדיון בבקשה" (רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, פ"ד נא(3) 789).

10.        תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: " תקנות סדר הדין האזרחי") , קובעת את היסודות למתן סעד זמני, כדלקמן:

"(א)     הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש.

   (ב)     בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לענין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:

(1)        הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר;